הידוק או שחיקת שיניים שאינם חלק מפונקציית הלעיסה והתפקוד התקין של הלסתות נחשבות לתופעה פתולוגית. התופעה יכולה להיות ללא תסמינים כלל, או לחלופין עלולה להתבטא בתסמינים וסימפטומים רבים כמו כאבי פנים ולסתות, כאבי ראש, הגדלה של שרירי הלעיסה וקבלת תבנית פנים מרובעת, כאב אוזניים, רגישות בשיניים, שברים בשיניים, ניידות שיניים, עייפות בזמן לעיסה, רגישות במפרקי הלסת, הגבלה בפתיחת הפה, ועוד.
תבנית הברוקסיזם יכולה להיות בצורת שחיקה או הידוק, יכולה להופיע ביום, בלילה, או כל הזמן. הגורם לתופעה ברוב המקרים אינו ידוע.
הטיפול בברוקסיזם הוא לרוב מולטי-מודלי וכולל טיפול סיגרי (כמו סד לילה), טיפול תרופתי (כמו תרופות להרפיית שרירים), פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, אוסטאופתיה, והזרקת בוטולינום טוקסין לשרירי הלעיסה שעובדים ביתר.
מטרת הטיפולים הוא ביטול הרגל ההידוק או הפחתת עוצמת ההידוק. מקובל להתחיל בטיפול שכולל סד לילה, הימנעות מהרגלים מזיקים, ופיזיותרפיה ממוקדת לשרירי הלעיסה. אם לאחר 1-2 חודשים אין הטבה, ממליצים לעשות הזרקת בוטולינום שמטרתה החלשת שרירי הלעיסה שעובדים ביתר, ובכך לקבל הרפיה של הלסתות. השפעת הבוטוקס הינה תלויית מינון וככל שהמינון גבוה יותר מתקבלת הרפייה יותר משמעותית של שרירי הלעיסה. האפקט מתקבל תוך שבוע ימים וההשפעה נמשכת כ-3-4 חודשים.