# כאב עצבי כרוני
כאב עצבי הוא כאב הנגרם מפגיעה, שיבוש, או מחלה בעצב או במערכת העצבים. כאשר הכאב נמשך מעל 3 חודשים הוא מוגדר כרוני. ככל שמשך הכאב ארוך יותר, מתרחשים בעצבים שינויים נוירו-פלסטיים אשר מקבעים עוד יותר את תחושת הכאב.
מבין הסוגים העיקריים של כאב עצבי כרוני אפשר למנות:
- כאב נוסיספטיבי:
- הכאב נגרם מפגיעה או דלקת באיבר, כאשר העצבים המעצבבים את האיבר והסמוכים לו ממשיכים לשלוח אותות עצביים ולגרום לתחושת כאב ממושכת. השליחה-ביתר של הסיגנלים הללו מקבעת את תחושת הכאב באופן לא פרופורציוני לעוצמת הפגיעה או הדלקת הראשונית. המטופל לרוב יתאר כאב עמום, לעיתים עם תחושה של התכווצות, מתח, לחץ, או דופק.
- כאב נוירופתי:
- הכאב נגרם בגלל עצבים "חולים" אשר שולחים אותות כאב למוח מבלי שיש גורם ברור לכאב באיבר הסובל. מבין סוגי הכאב הנוירופטי השכיחים, אפשר למנות נוירלגיה פוסט-הרפטית (לאחר הרפס), נוירופתיה ע"ר סכרת, נוירופתיה פוסט-טראומטית(כאב ע"ר חיתוך עצב), וסינדרום כאב מקומי CRPS. המטופל יכול לתאר כאב דוקר, שורף, חשמל, או עקצוצים.
- כאב מרכזי:
- התמשכות הכאב גורמת לשינויים עצביים נוירו-פלסטיים אשר הופכים את תחושת הכאב לבעיה עצמאית לחלוטין שאינה תלויה בקצות העצבים החולים או הפגיעה באיבר. המטופל יתאר תחושה תמידית של עייפות, רגישות-יתר לגירויים תמימים, ורצון להימנע מתפקוד.
הכאב העצבי הכרוני באזור ראש-צוואר לרוב מטופל במסגרת רופא כאב, כירורג פה ולסתות, נוירולוג, או מומחה לרפואת הפה. בכדי להגיע לאבחנה, הרופא צריך לשלול הפרעות אחרות שגורמות לכאב כמו דלקת במפרק הלסת, שיבוש במפרק הלסת, גידול בסביבת מפרק הלסת, וכאב שרירי מיופציאלי. לכאב העצבי יכולות להיות השלכות שליליות על האדם הן במישור הנפשי, הבריאותי, והקוגניטיבי, דבר שמשפיע הן על איכות החיים והן על התפקוד היומיומי.
הטיפול בכאב הכרוני הוא לרוב מולטי-מודלי וכולל מספר טיפולים במקביל, כולל תרופות, פיזיותרפיה, שינויים התנהגותיים, סדים, רפואה משלימה, ועוד. הטיפול בכאב העצבי חשוב לא רק מפני שהוא מקל את הכאב ועוזר למטופל במהלך הטיפול, אלא מפני שהוא גם מפחית את הסיכון להחמרה עתידית בעוצמת הכאב, קיבוע תחושת הכאב, התמכרות לתרופות, והופעת מצבי דיכאון וחרדה.
ממליצים להתחיל בטיפול שמרני הכולל: פעילות גופנית אירובית, מתיחות לרקמות ולשרירים, שיפור איכות והיגיינת השינה, פיזיותרפיה, הפחתת סטרס ושיפור מצב הרוח, ותרופות עצביות נוירוגניות. כאשר הטיפולים לא הצליחו להפחית את הכאב העצבי או כאשר לא ניתן לתת טיפול תרופתי או כאשר תופעות הלוואי של התרופות הן בלתי נסבלות, ממליצים להתקדם לטיפולים מקומיים כמו חסם עצבי (בלוק עצבי).