# פריקה של מפרק הלסת
במצב תקין, ראש מפרק הלסת יכול לזוז בטווח תנועה פיזיולוגי המוגדר ע"י גבולות אנטומיים ברורים ומוחזק באמצעות רצועות. אם מפרק הלסת נפרק, משמע גולש ויוצא מעבר לגבולותיו האנטומיים, הוא עלול להיתקע בעמדה הזו, והביטוי הקליני יהיה מצב של "היתקעות" הפה במצב פתוח עם חוסר יכולת לסגור פה באופן עצמוני. הפריקה לרוב כואבת ומלווה בהופעת בליטה קשה קדמית לאוזן.
הגורם להפרעה יכול להיות חולשה של הרצועות המפרקיות או של שרירי הלעיסה הסוגרים. לחלופין הסיבה יכולה להיות טיפול תרופתי (למשל תרופות ממשפחת הפנותיאזינים), או הרגל פתיחת פה מוגזמת. מגיעים לאבחנה לאחר שיחה עם המטופל, בדיקה קלינית, ועיון בהדמיות למפרקי הלסת.
הטיפול המיידי בפריקה של מפרק הלסת הוא החזרת המפרק למקום ע"י מניפולציה מנואלית יחסית פשוטה. כאשר אירועי הפריקה הופכים לתכופים, ממליצים על טיפול ניתוחי אמינקטומי או טיפל ע"י הזרקת בוטולינום טוקסין לשרירי הלעיסה הפותחים.