# שטיפת מפרק הלסת
ארתרוצנטזיס, או בשמה הידוע יותר, שטיפת מפרק הלסת, הינה פעול זעיר פולשנית שכוללת החדרת מחט אחת או שתיים אל תוך חלל מפרק הלסת, ניקוז הנוזל הדלקתי, ושטיפת החלל עם מים פיזיולוגיים. בסוף הפעולה מחדירים תרופה נוגדת דלקת ו/או חומר סיכה. הפעולה נעשית עם הרדמה מקומית או תחת טשטוש קל.
האינדיקציה העיקרית לשטיפת פרק הלסת הינה דלקת במפרק הלסת (אוסטאוארתריטיס או שחיקת סחוס). שטיפת מפרק הלסת נמשכת מספר דקות, והתוצאות שלה (הורדת דלקת וכאב) לרוב נראות תוך שבוע ימים.
# סרטונים מאת ד"ר וסים עבוד בנושא שטיפת מפרק הלסת:
שטיפת מפרק הלסת הינה פעולה כירורגית זעיר פולשנית שבמהלכה מחדיר המנתח אל תוך חלל המפרק מחט דקה אחת או שתיים. נעשית פעולת הזרמת מים פיזיולוגים דרך המחטים אל תוך מפרק הלסת במטרה לסלק תוצרי דלקת ומטבוליטים של הרס סחוס ועצם. בסיום הפעולה מזריקים לרוב תרופה כמו סטרואיד או חומצה היאלורונית.
הפעולה נעשית לרוב תחת הרדמה מקומית או טשטוש קל. האינדיקציות העיקריות לפעולה הן מחלת מפרק ניוונית (Osteoarthrosis), מחלקת מפרק דלקתית (Inflammatory Osteoarhtritis), מחלת מפרק ראומטית (Rheumatic-Idiopathic Arthritis), ודלקת מפרק מטבולית (Metabolic Arthritis).
בדומה לכל מפרק בגוף, גם מפרק הלסת עלול לפתח דלקת. הגורמים כוללים חבלה אקוטית לאזור המפרק, הידוק לסתות ושחיקת שיניים, לעיסת מסטיקים מרובה, ולעיתים אין גורם ידוע להפרעה.
הביטוי של דלקת כולל כאב, קושי בפתיחת הפה, רעשים במפרק הלסת המתוארים כחיכוך מוגבר, ועוד.
הטיפול כולל הימנעות מהרגלים מזיקים, הקפדה על תזונה רכה, תרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה עדינה, סד סיגרי, ובמידה ואין הטבה ממליצים להתקדם לפרוצדורת שטיפת מפרק. פרוצדורה זו כוללת החדרת מחט עדינה אחת או שתיים למפרק הלסת, שטיפתו עם מים פיזיולוגיים, ובסוף הפעולה החדרת תמיסה נוגדת דלקת, תמיסה לסיכה, ו/או תמיסה לרגנרציה של הרקמות.
שטיפת מפרק הלסת היא פעולה כירורגית זעיר-פולשנית המבוצעת תחת הרדמה מקומית או טשטוש קל. מטרת הפעולה לסלק תוצרי דלקת ותוצרי פירוק סחוס שהצטברו בתוך חלל המפרק. בסוף הפעולה בד"כ מוזרקת תרופה כמו סטרואיד או חומצה היאלורונות. הפעולה עוזרת להורדת כאבים וגורמת לתנועת המפרק להיות יותר חלקה.
אוסטאוארתריטיס (דלקת מפרקית) של מפרק הלסת מתאפיינת בשחיקה ואובדן של הסחוס המרפד את פנים המפרק. הביטוי הקליני לרוב כולל אחד או יותר מהסימנים הבאים: הגבלה בפתיחת הפה, רגישות ממוקמת למפרק הלסת והאוזן באותו צד, רעשים המתוארים כקולות שחיקה, ושינויים במנשך השיניים. עוצמת התסמינים עולה ויורדת עם הזמן.
מטופלים המאובחנים כסובלים מבעיה זו צריכים להקפיד על טיפול שמרני לצורך תחזוקה ומניעת התדרדרות. הטיפול כולל הימנעות ממאכלים קשים והרגלים מזיקים, שימוש בסדים סגריים (פלטות), פיזיותרפיה מודרכת עם פיזיותרפיסט ותרגולים יומיומיים עצמיים, ונטילת תרופות בעת הצורך. כאשר המחלה לא מגיבה לטיפולים השמרניים וישנה החמרה בתסמינים, יש צורך בטיפול ניתוחי. קו הטיפולים הראשון הוא ארתרוסקופי (זעיר פולשני). הסרטון מתאר את הטכניקות הארתרוסקופיות שמשתמשים בהם לטיפול באוסטאוארתריטיס של מפרק הלסת.
ניתן לחלק את ההפרעות הטמפורומנדיבולריות לשתי קבוצות:
1. הפרעות ממקור שרירי הלעיסה
2. הפרעות ממקור מפרק הלסת
הבעיות השריריות העיקריות כוללות כאב מיופציאלי, מיוספאזם/התכווצות של השרירים, ברוקסיזם (הידוק לסתות ושחיקת שיניים), והיפרטרופיה (גדילה ביתר) של שרירי הלעיסה.
שתי הבעיות העיקריות ממקור מפרק הלסת הן 1) שיבוש פנימי במפרק הלסת ושינוי במנח הרכיבים התוך-מפרקיים, ו-2) בעיות על רקע שחיקה וניוון של הרקמות.